קנבידיול (CBD), אחד ממרכיבי הקנאביס שאינו בעל השפעות פסיכואקטיביות, הפך בשנים האחרונות לאחד המוצרים המובילים בתחום הרפואה הטבעית ותוספי התזונה. עם זאת, המעמד החוקי של CBD משתנה באופן משמעותי ברחבי העולם, כאשר מדינות שונות מאמצות גישות רגולטוריות מגוונות. לפניכם סקירה הבוחנת את המעמד החוקי של CBD במגוון מדינות ברחבי העולם, המסגרות הרגולטוריות השונות, והמגמות העדכניות המשפיעות על השימוש והמסחר ב-CBD.  חלק ראשון.

קנבידיול (CBD) הוא אחד מלמעלה מ-100 קנבינואידים המצויים בצמח הקנאביס, ומהווה את אחד המרכיבים הפעילים העיקריים בצמח זה. בניגוד ל- THC (דלתא-9-טטרה-הידרו-קנאבינול), המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס, CBD אינו גורם לתחושת "היי" או לשינויים קוגניטיביים משמעותיים. מחקרים מדעיים מהשנים האחרונות מצביעים על פוטנציאל רפואי נרחב של CBD, הכולל מגוון רחב של יישומים תרפויטיים.

הפוטנציאל הרפואי של CBD כולל, בין היתר: הפחתת כאב כרוני ודלקת, הקלה על תסמיני חרדה ודיכאון, טיפול באפילפסיה, במיוחד בצורות עמידות לטיפול בילדים, שיפור איכות השינה ומניעת נדודי שינה, הפחתת תסמינים של מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון, וטיפול בהתמכרויות, כולל התמכרות לאופיואידים.

הבטחה רפואית למול רגולציה מורכבת

למרות הפוטנציאל הרפואי המבטיח, מעמדו החוקי של CBD מעורר מחלוקות רבות ברחבי העולם. זאת בשל ההתנגשות בין המחקר המדעי המתפתח, הרגולציה המשפטית המסורתית, והתפיסות החברתיות המשתנות כלפי מוצרי קנאביס. בעוד שמדינות מסוימות מאמצות גישה ליברלית יותר כלפי CBD, אחרות עדיין מטילות מגבלות חמורות על השימוש בו.

CBD  הפך לנושא מרכזי בדיון הציבורי והמדעי בשנים האחרונות, עם עלייה משמעותית במחקר ובפיתוח של מוצרים מבוססי CBD. עם זאת, חשוב לציין כי המחקר על CBD עדיין בשלבים מוקדמים יחסית. נדרשים מחקרים קליניים נוספים, מבוקרים ורחבי היקף, כדי לאשש את היעילות והבטיחות של CBD במגוון רחב של מצבים רפואיים. בנוסף, יש צורך בהבנה מעמיקה יותר של מנגנוני הפעולה של CBD בגוף האדם, אינטראקציות אפשריות עם תרופות אחרות, ותופעות לוואי פוטנציאליות בטווח הארוך.

המסגרת המשפטית: כיצד CBD מוגדר במדינות שונות?

ההגדרה המשפטית של CBD משתנה באופן משמעותי בין מדינות ואזורים שונים ברחבי העולם, מה שיוצר מורכבות רגולטורית ואתגרים לתעשייה הגלובלית. ההבחנה העיקרית נעשית בין CBD המופק מצמח הקנאביס לבין זה המופק מצמח ה'המפ', שהוא זן של קנאביס עם ריכוז נמוך של THC (בדרך כלל פחות מ-0.3%).

ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע ב-2017 כי CBD טהור אינו מסוכן ואינו בעל פוטנציאל לשימוש לרעה. למרות זאת, רבות מהמדינות עדיין מגבילות את השימוש ב-CBD, בשל הקשר ההיסטורי שלו לצמח הקנאביס והחשש מפני שימוש לרעה.

ההבדלים בהגדרות המשפטיות מובילים למצב מורכב, כאשר מדינות שונות מתייחסות ל-CBD באופן שונה לחלוטין:

מוצר צריכה מוגבל: בארצות הברית, CBD המופק מהמפ (עם פחות מ-0.3% THC) הוא חוקי ברמה הפדרלית, אך ה-FDA אוסר על שיווקו כתוסף תזונה או הוספתו למזון ללא אישור.

מוצר רפואי: בבריטניה, CBD נחשב למוצר רפואי ודורש רישיון מיוחד לשיווק. עם זאת, מוצרי CBD במינון נמוך נמכרים כמוצרי צריכה. באוסטרליה, ה-TGA אישר את השימוש ב-CBD במינון נמוך ללא מרשם מ-2021.

מוצר קנאביס: בקנדה, CBD מוסדר תחת חוקי הקנאביס ונמכר בחנויות מורשות, ללא צורך במרשם רופא (אלא אם מדובר במוצר רפואי ספציפי).

תוסף מזון חדש: באיחוד האירופי, CBD נחשב ל"מזון חדש" (Novel Food) ודורש אישור לפני שיווק. מדינות כמו גרמניה והולנד מאמצות גישה זו.

חומר אסור: במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, CBD עדיין נחשב לחומר אסור ללא הבחנה בינו לבין THC, אם כי, גם במזרח, יש מדינות שמתחילות לשנות את גישתן.

מן השטח עולה כי קיים צורך משמעותי בהרמוניזציה של החקיקה הבינלאומית בנוגע ל-CBD, כדי לאפשר מחקר ופיתוח יעילים יותר. לדוגמא, המחקר על CBD בארצות הברית נפגע בחלקו בשל המשך הסיווג של מרכיבי קנאביס (כולל CBD) כסמים מסוג Schedule I, קטגוריה המוגדרת כחומרים ללא שימושים רפואיים מוגדרים. התקנות המחמירות על הובלה ושימוש בסמים מסוג Schedule I מקשות על ביצוע מחקרים, אפילו כשמדובר במחקר מדעי.

המורכבות הרגולטורית סביב CBD מדגישה את הצורך בגישה גלובלית מתואמת. ככל שהמחקר המדעי מתקדם והתפיסות החברתיות משתנות, יש לצפות לשינויים נוספים במסגרת המשפטית של CBD ברחבי העולם. אחידות רגולטורית תוכל לקדם מחקר, פיתוח ונגישות למוצרי CBD באופן בטוח ויעיל יותר.

CBD בארצות הברית: מערכת חוקים מסובכת

המעמד הרגולטורי של CBD בארצות הברית הוא מורכב ומשתנה, משקף את ההתפתחות המהירה של התעשייה, ואת האתגרים בהתאמת החקיקה למציאות המשתנה. היסטורית, צמח הקנאביס סווג כסם מסוכן תחת חוק הסמים המסוכנים משנת 1970, סיווג שכלל את כל חלקי הצמח, כולל CBD, ללא הבחנה בין מרכיבים פסיכואקטיביים ללא-פסיכואקטיביים.

שינוי משמעותי חל עם חקיקת חוק המשק (Farm Bill) בשנת 2018, אשר הגדיר מחדש את 'המפ' כצמח קנאביס המכיל פחות מ-0.3% THC והוציא אותו ואת נגזרותיו, כולל CBD, מרשימת הסמים המסוכנים הפדרלית. כתוצאה מכך, CBD המופק מ'המפ' הפך לחוקי ברמה הפדרלית, בכפוף לרגולציות. עם זאת, חשוב להבחין בין CBD המופק מ'המפ', שנחשב חוקי פדרלית, לבין CBD המופק מצמחי קנאביס עם יותר מ-0.3% THC, שנותר לא חוקי ברמה הפדרלית.

נקודת ציון רבת חשיבות בהתפתחות החוקית של CBD הייתה אישור התרופה אפידיולקס (Epidiolex) על ידי ה-FDA ביוני 2018. אפידיולקס, המכילה CBD טהור, היא התרופה הראשונה המבוססת על מרכיב זה שקיבלה אישור פדרלי. התרופה אושרה לטיפול בהתקפים אפילפטיים הקשורים לתסמונות נדירות וחמורות כמו תסמונת לנוקס-גסטו ותסמונת דרווה, בחולים מגיל שנתיים ומעלה. בשנת 2020, הורחב האישור גם לטיפול בהתקפים הקשורים לטרשת גבשושית מורכבת (TSC).

אישור זה מהווה פריצת דרך משמעותית, שכן הוא מספק הכרה רשמית ביעילות ובבטיחות של CBD לשימושים רפואיים. יתרה מכך, אישור ה-FDA הוביל לשינוי בסיווג של אפידיולקס ל-Schedule V בחוק החומרים המפוקחים, הקטגוריה המגבילה פחות. חשוב לציין כי אישור זה חל רק על אפידיולקס ולא על מוצרי CBD אחרים, אשר עדיין כפופים למגבלות חוקיות ורגולטוריות ברמה הפדרלית.

במקביל, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בוחר להטיל מגבלות משמעותיות, ואוסר על הוספת CBD למזון או שיווקו כתוסף תזונה ללא אישור מיוחד. ההחלטה נובעת מהמחסור במידע על ההשפעות ארוכות הטווח, והחשש שהימצאותו במוצרים נגישים רבים, תאפשר את זליגתו לקהלים שעשויים להיות בסיכון כמו ילדים ונשים בהיריון. 

המורכבות גדלה עוד יותר כאשר בוחנים את ההבדלים בין המדינות השונות בארה"ב. למרות החוק הפדרלי, מדינות שונות מאמצות גישות מגוונות ל-CBD. בעוד חלק מהמדינות מתירות שימוש נרחב, אחרות מגבילות אותו למטרות רפואיות בלבד, למשל, בקליפורניה ניתן לרכוש מוצרי CBD ללא מרשם, בעוד שבאיידהו השימוש ב-CBD מוגבל למטרות רפואיות, וכרוך במרשם.

אתגרים רגולטוריים נוספים כוללים אי-בהירות לגבי אכיפת החוק הפדרלי מול חוקי המדינות, קושי בפיקוח על מקור ה-CBD, וחוסר בהנחיות ברורות לגבי שיווק ומכירה של מוצרי CBD. מצב זה משפיע גם על המחקר והפיתוח בתחום, כאשר הסיווג ההיסטורי כסם מסוכן והמצב המשפטי המורכב, מקשים על ביצוע מחקרים מקיפים ופיתוח מוצרים חדשים.

אירופה: רגולציה משתנה בין המדינות

הרגולציה של CBD באירופה מציגה תמונה מורכבת ומגוונת, המשתנה בין המדינות השונות. למרות ש-CBD, כמולקולה, אינו אסור, באופן ספציפי, באף מדינה אירופאית, ובית המשפט האירופי לצדק קבע שמדינות חברות אינן יכולות לאסור CBD שיוצר באופן חוקי במדינה חברה אחרת, עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בגישה הרגולטורית. 

ברוב מדינות האיחוד האירופי, הגבול החוקי של THC בתוצרי המפ עלה מ-0.2% ל-0.3% בשנת 2023, תחת מדיניות החקלאות המשותפת (CAP) החדשה. עם זאת, CBD נחשב באיחוד האירופי ל"מזון חדש" (Novel Food) ודורש אישור מהרשות האירופית לבטיחות המזון (EFSA), מה שמגביל את מכירתו במוצרי מזון ברוב אירופה. לעומת זאת, CBD המופק מהמפ תעשייתי מותר לשימוש במוצרי קוסמטיקה, אך גם זה שנוי במחלוקת ועומד לקראת שינוי, לאחר פנייה של ממשלת צרפת.

גרמניה: החוק מאפשר החזקה של עד 25 גרם קנאביס במרחב הציבורי, וגידול של עד שלושה צמחים בבית, כולל מוצרי CBD.

אוסטריה: קנאביס עם פחות מ-0.3% חוקי מאז 1995. CBD חוקי ללא מרשם רופא.

איטליה: בספטמבר 2021 אישר בית הנבחרים ברומא, הצעת חוק המבטלת העונש הפלילי על גידול ביתי של עד ארבעה צמחי קנאביס נקביים למטרות פנאי. אם כי גם קודם לכן נהנו האיטלקים מקנאביס עם פחות מ-0.6% THC באופן חוקי, כולל CBD חוקי ללא מרשם רופא. 

צרפת: מתירה מוצרים המופקים מזני המפ מאושרים באיחוד האירופי עם תכולת THC של עד 0.3%. מדצמבר 2021, ניתן להשתמש בכל חלקי צמח ההמפ לייצור תעשייתי של תמציות.

הרפובליקה הצ'כית: מתירה CBD עם תכולת THC של עד 0.3%, המפ חוקי לתעשיות השונות. 

הולנד: מתירה שימוש ב-CBD עם תכולת THC של עד 0.05%, ומוצרי CBD נמכרים בחופשיות בחנויות ובתי מרקחת.

בלגיה: CBD חוקי כל עוד הוא מופק מהמפ עם תכולת THC של פחות מ-0.2%.

ספרד: CBD נחשב ל"מזון חדש" ודורש אישור מיוחד לשיווק במוצרי מזון. קנאביס רפואי מוגבל לשימוש על פי מרשם רופא, עבור התוויות ספציפיות. בקטלוניה, חוק מועדוני הקנאביס שעבר ב-2017 בוטל על ידי בית המשפט החוקתי הספרדי ב-2018. ככלל, ספרד נחשבת לשמרנית בגישתה לקנאביס ו-CBD, עם דחיית הצעות חוק להסדרה כוללת של הנושא.

פולין: מאפשרת שימוש ב-CBD עם תכולת THC של עד 0.2%.

נורבגיה: נורבגיה, שאינה חברה באיחוד האירופי, מחילה תקנות שונות מיתר אירופה בנוגע למכירה ושימוש ב-CBD. בנורבגיה, CBD חוקי לשימוש והחזקה רק כאשר הוא נרשם על ידי רופא. גידול המפ וקנאביס אסור לחלוטין במדינה. 

פורטוגל: CBD חוקי למטרות רפואיות עם מרשם רופא. מותר להחזיק מוצרי CBD המכילים פחות מ-0.2% THC ללא חשש מהסתבכות חוקית. עם זאת, בעקבות חוק המזון החדש של האיחוד האירופי, פורטוגל אסרה על מכירת CBD כמוצר מזון ב-2018, והשימוש בו מוגבל למטרות רפואיות בלבד.

בריטניה: CBD חוקי כל עוד הוא מופק מזני המפ מאושרים ומכיל פחות מ-0.2% THC. מוצרי CBD נמכרים כתוספי תזונה, אך לא מותרים למכירה כתרופות ללא אישור. ניתן לקבל אישור לגדל קנאביס המפ שמכיל פחות מ-0.2% THC.

שוויץ: כמדינה שאינה חברה באיחוד האירופי, יש לה רגולציה ליברלית יותר. מוצרי CBD כמו שמנים, משחות, מוצרי מזון וקוסמטיקה חוקיים ונמכרים בחופשיות, כל עוד אינם מוצגים כתרופות. מגבלת ה-THC נקבעה על פחות מ-1%.

רוסיה: CBD אסור לחלוטין ונחשב לסם מסוכן, ללא הבחנה בין CBD ו-THC, לא לשימוש פנאי ולא לרפואי. עם זאת קיימת אי-הפללה עד 6 גרם מריחואנה או 2 גרם חשיש.

בלארוס: כל מוצרי הקנאביס, כולל CBD, אסורים לחלוטין.

בחינה של המצב החוקי של CBD ברחבי העולם מדגישה את המורכבות והשונות הרבה בגישות הרגולטוריות בין מדינות ואזורים שונים. ההבדלים המשמעותיים ברגולציה משפיעים באופן ישיר על מחקר, פיתוח מוצרים והשקעות בתעשיית ה-CBD העולמית.

נכון להווה, המגבלות החוקיות על CBD מקשות על ביצוע מחקרים קליניים מקיפים, מה שמעכב את הפיתוח של תרופות חדשות. למרות שמגמות עתידיות מצביעות על כך שככל שיותר מדינות מאמצות גישה ליברלית יותר כלפי קנאביס, צפוי כי גם הרגולציה סביב CBD תתרכך. עם זאת, יש צורך בגישה מאוזנת המשלבת בין מחקר מדעי, שיקולים כלכליים ובריאות הציבור. 

בעוד שמרבית המדינות באירופה וצפון אמריקה, מאמצות גישה פתוחה יותר כלפי CBD, אזורים אחרים בעולם עדיין מחזיקים בעמדות שמרניות יותר. הסקירה הבאה תתמקד באסיה, אוסטרליה, אפריקה והמזרח התיכון, אזורים בהם הרגולציה של CBD מציגה אתגרים ייחודיים ומגמות מעניינות. ניתוח זה יספק תמונה מקיפה יותר של המצב הגלובלי ויאפשר הבנה עמוקה יותר של ההשלכות העתידיות על תעשיית ה-CBD העולמית.

CBD, שהפך לתופעה עולמית בתחום הבריאות והרווחה, מעורר דיון ער בקרב מחוקקים ורגולטורים במדינות רבות. בעוד שחלק מהמדינות מאמצות גישה פתוחה יותר כלפי השימוש ב-CBD, אחרות נותרות זהירות או אף אוסרות אותו לחלוטין. נסקור את המצב החוקי, האתגרים הרגולטוריים והמגמות המתפתחות באמריקה הלטינית, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון, ונבחן כיצד תרבות, פוליטיקה ומחקר מדעי, משפיעים על החקיקה בנושא CBD באזורים אלה.

בחלק הראשון של מאמר זה, סקרנו את המצב החוקי של CBD באירופה וארצות הברית. ראינו כי באירופה, CBD נחשב למזון חדש  (Novel Food) הדורש אישור לפני שיווק, עם הבדלים בין מדינות האיחוד האירופי. בארצות הברית, CBD המופק מהמפ, אמנם, הפך חוקי ברמה הפדרלית, אך עדיין קיימים אתגרים רגולטוריים, ושינויים בין המדינות השונות.

בחלק השני של המאמר, נרחיב את הסקירה לאזורים נוספים בעולם: דרום אמריקה, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון. נבחן כיצד מדינות שונות באזורים אלה מתמודדות עם האתגרים הרגולטוריים של CBD, ונסקור את המגמות העדכניות והשינויים בחקיקה. חשוב לציין כי המצב החוקי של CBD באזורים אלה מגוון ביותר, החל ממדינות המאמצות גישה פרוגרסיבית ביותר ועד למדינות בהן השימוש ב-CBD אסור לחלוטין.

אסיה: מגבלות מחמירות לצד שווקים מתפתחים

באזור מזרח-אסיה ודרום-מזרח אסיה, הגישה ל-CBD משתנה באופן משמעותי בין המדינות השונות, ומשקפת מגמות מנוגדות של שמרנות ופתיחות. בעוד חלק מהמדינות מאמצות גישה פתוחה יותר, אחרות ממשיכות להחמיר את הרגולציה, יוצרות מפה מורכבת של חוקיות ונגישות ל-CBD באזור.

תאילנד מובילה את המגמה הליברלית באזור. ב-2018, היא הפכה למדינה הראשונה בדרום-מזרח אסיה שהתירה שימוש רפואי בקנאביס ו-CBD. בהמשך לכך, ב-2022, המגינה הטרופית הרחיבה את המדיניות והפכה את הקנאביס לחוקי לחלוטין, כולל לשימוש פנאי. צעד זה פתח את השוק לתעשיית CBD משגשגת, המושכת השקעות מקומיות וזרות. לפי נתונים עדכניים, התעשייה בתאילנד צפויה להגיע לשווי של מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, עם השפעות חיוביות על הכלכלה המקומית והתיירות.

יפן ודרום קוריאה מציגות גישה מתונה יותר, אך עם פתיחות גוברת. ביפן, מוצרי CBD ללא THC חוקיים ונמכרים בחופשיות, מה שהוביל לצמיחה מהירה של השוק. לפי נתוני תעשייה עדכניים, שוק ה-CBD ביפן צפוי לעבור את ה-73 מיליון דולר עד 2027. בדרום קוריאה, השימוש בקנאביס וב-CBD לצרכים רפואיים הותר בשנת 2019, אך תחת מגבלות קפדניות. למרות זאת, השוק מתפתח בהדרגה, עם צפי לגידול משמעותי בשנים הקרובות.

בהודו, המדיניות בנוגע לקנאביס ו-CBD היא מורכבת. קנאביס היה בשימוש רפואי ותודעתי בהודו במשך אלפי שנים, אך בשנות ה-80 הוסדר הקנאביס בחוק הסמים המסוכנים והפך לחוקי רק לשימושים רפואיים ומחקריים. נכון להיום, CBD אינו מסווג כסם מסוכן בחוק הסמים ההודי, אך השוק שלו עדיין נמצא בפיתוח עם חוסר בהירות בנוגע לחוקיות ולרגולציה של המוצרים.

סין, לעומת זאת, נשארת מחמירה יותר בגישתה לקנאביס ו-CBD לצריכה מקומית. אך במקביל, היא מהווה יצרנית מובילה של המפ תעשייתי, בעיקר למטרות טקסטיל וייצוא. נתונים עדכניים מראים כי סין מייצרת יותר מ- 50% מהסיבים התעשייתיים המבוססים על המפ בעולם. למרות שהשימוש המקומי ב-CBD אסור, הייצור לייצוא מותר, מה שממצב את סין כשחקן משמעותי בשוק העולמי.

במדינות אחרות באזור, כמו סינגפור, מלזיה ואינדונזיה, החוקים נגד CBD נותרו מחמירים, עם עונשים כבדים על שימוש והפצה. עם זאת, ישנם סימנים לשינוי הדרגתי בגישה, עם דיונים ציבוריים גוברים על הפוטנציאל הרפואי של CBD.

לפי דו"ח עדכני של Grand View Research משנת 2023, למרות המגבלות הרגולטוריות, השוק האסיאתי ל-CBD ומוצרי קנאביס צפוי לצמוח בקצב שנתי ממוצע של כ-24.1% עד 2030, עם פוטנציאל להגיע לשווי של קרוב ל- 2 מיליארד דולר. גורמים מרכזיים לצמיחה זו כוללים שינויים רגולטוריים הדרגתיים, מודעות גוברת ליתרונות הבריאותיים של CBD, והשקעות גדלות בתחום המחקר והפיתוח.

אמריקה הלטינית: שילוב בין רגולציה מתקדמת ושוק מתעורר

חוקיות השימוש ב-CBD בדרום ומרכז אמריקה מציגה תמונה מורכבת ומגוונת, המשקפת את השינויים המהירים בתפיסה ובמדיניות כלפי קנאביס ונגזרותיו באזור. מדינות רבות ביבשת אימצו גישה פרוגרסיבית, המכירה ביתרונות הרפואיים של CBD, אך עם זאת, קיימים הבדלים משמעותיים ברגולציה ובמידת הפתיחות בין המדינות השונות.

אורוגוואי היוותה חלוצה עולמית כאשר הפכה ב-2013 למדינה הראשונה שהתירה שימוש בקנאביס למטרות רפואיות ופנאי כאחד, כולל CBD. מהלך זה סלל את הדרך למדינות נוספות באזור. 

קולומביה, למשל, אימצה מדיניות מתקדמת ב-2017, המתירה גידול קנאביס למטרות רפואיות ומחקר, עם מגבלת THC של 1% במוצרי CBD. מהלך זה הפך את קולומביה למוקד משיכה להשקעות בתעשיית הקנאביס הרפואי. קולומביה היא שחקן מפתח בייצוא קנאביס רפואי, כולל מוצרי CBD. המדינה מציעה תנאים נוחים ליזמים בתחום ומקווה לנצל את הפוטנציאל הכלכלי של התעשייה.

בברזיל, המדינה המאוכלסת ביותר ביבשת, חלה התקדמות הדרגתית. ב-2019 הותר השימוש ב-CBD למטרות רפואיות, אך עם רגולציה מחמירה. לאחרונה (יוני, 2024), חלו שינויים רגולטוריים שנויים במחלוקת, כאשר בית המשפט העליון במדינה אישר אי-הפללה, על אף התנגדותו של הקונגרס, שעובד מצידו על קידום הצעות חוק להגברת הענישה על כל עברות הסמים, עד כדי ביטול אי ההפללה.

ארגנטינה אישרה לגליזציה של קנאביס רפואי במרץ 2017, המאפשר שימוש בשמן קנאביס למטרות רפואיות. החל מינואר 2024, חולים מורשים יכולים להחזיק ולגדל קנאביס בעצמם, והוקמה מערכת רישוי לאספקת קנאביס רפואי. התפתחויות אלו מציבות את ארגנטינה בחזית מדיניות הקנאביס בדרום אמריקה, עם דגש על גישה בטוחה ומפוקחת למטופלים.

בג'מייקה, CBD חוקי לשימוש, בתנאי שהמוצר מכיל רמות נמוכות של THC, אך אין הגדרה ברורה לגבי אחוז ה-THC המותר. בשנת 2015, הממשלה חוקקה את תיקון חוק הסמים המסוכנים, שהפך את החזקת עד שני אונקיות לקנס קטן ולא לעבירה פלילית. בנוסף, גידול עד חמישה צמחים מותר למטרות רפואיות או דתיות, במיוחד עבור מאמיני הראסטפארי.

מקסיקו עברה תהליך מעניין, כאשר ב-2018 בית המשפט העליון קבע כי האיסור על שימוש בקנאביס אינו חוקתי. בעקבות זאת, ב-2021 אושר חוק המסדיר את השימוש בקנאביס, כולל CBD, למטרות רפואיות ומחקריות, עם סף THC של 1%. בפרגוואי, כבר משנת 1988, כמות של פחות מ-10 גרם של קנאביס, אינה נחשבת לפלילית. 

מנגד, במדינות כמו קובה, השימוש בקנאביס, כמו גם ב-CBD, נותר אסור, מה שמשקף את הגישה השמרנית השוררת באי הקריבי. עבירת החזקה של כמויות קטנות כמויות קטנות של קנאביס דינה שישה חודשים עד שנתיים מאסר. גידול, ייצור והובלה של כמויות גדולות של כל סם לא חוקי, כולל קנאביס, מביאים לעונשים של ארבע עד עשרים שנה.

המגמה הכללית בדרום ומרכז אמריקה היא לכיוון של ליברליזציה בחוקי הקנאביס ו-CBD, עם דגש על שימושים רפואיים. עם זאת, האתגרים הרגולטוריים, המורשת ההיסטורית של מלחמה בסמים, והבדלים תרבותיים ממשיכים להשפיע על קצב ואופי השינויים במדיניות באזור.

אוקיאניה: מגבלות קלות ותעשייה מתפתחת

חוקיות ה-CBD באוסטרליה ובניו זילנד עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות, אך יש הבדלים בין המדינות ובתוך אוסטרליה עצמה מבחינת המדיניות.

באוסטרליה, CBD נחשב לתרופה מבוקרת וניתן להשיגו באמצעות מרשם רפואי בלבד. מאז 2021, ניתן לייבא CBD במינון נמוך לשימוש אישי באישור של המנהל לתרופות (TGA). באוסטרליה, CBD המכיל פחות מ-2% THC מסווג כ"Schedule 4", כלומר נדרש מרשם רופא. יחד עם זאת, ה-TGA אישר שהמוצרים יוגדרו כ-"Schedule 3" (ללא מרשם), אך הדבר מותנה בפיתוח מוצרים מתאימים למכירה ללא מרשם, מה שטרם קרה בפועל. המדיניות משתנה בין המדינות והטריטוריות באוסטרליה, מה שמוסיף סיבוך לנושא הגישה למוצרים אלו. במדינות כמו קווינסלנד וניו סאות' ויילס, יש רגולציות נוספות על גישה למוצרים רפואיים הכוללים CBD​.

בניו זילנד, מאז כניסת חוקי "Misuse of Drugs (Medicinal Cannabis) Regulations 2019" ב-2020, CBD זמין במרשם רופא בלבד, ומוצרי CBD מוגדרים כרפואיים אם הם מכילים פחות מ-2% THC. מוצרי CBD אינם נחשבים לסמים מבוקרים, אך הם מחויבים לעמוד בסטנדרטים של איכות על פי החוק. מערכת רגולטורית חדשה נועדה להקל על גישה למוצרים אלו ולשפר את איכותם עבור מטופלים​.

אוסטרליה וניו זילנד מצביעות על מגמה חיובית בשוק ה-CBD האוקיאני, כאשר השוק מתפתח במהירות ומושך השקעות מקומיות ובינלאומיות. עם זאת, ישנם אתגרים רגולטוריים שעדיין קיימים, והצורך בהבהרת החוקים והתקנות נותר חיוני להמשך הצמיחה של התעשייה.

אפריקה: בין חוקים מחמירים לגישות ליברליות

חוקיות השימוש ב-CBD במדינות אפריקה מציגה תמונה מגוונת ומתפתחת, כאשר כל מדינה נוקטת גישה שונה בהתאם לתרבות, לחוקים המקומיים ולצרכים הרפואיים. דרום אפריקה נחשבת למדינה המובילה בתחום זה, כאשר בשנת 2024 חוקקה את "חוק הקנאביס למטרות פרטיות", המאפשר שימוש אישי בקנאביס, כולל CBD. החוק מתיר לאנשים לגדל קנאביס בביתם לצרכים אישיים, ובכך פותח את הדלת לשימושים רפואיים ופנאי כאחד. עם זאת, יש לציין שהרגולציה עדיין לא מספקת מסגרת ברורה למכירת מוצרי CBD בשוק החופשי.

במדינות אחרות ביבשת, כמו לסוטו (Lesotho) וזימבבואה, חלה התקדמות משמעותית בתחום הקנאביס הרפואי. לסוטו התירה גידול קנאביס למטרות רפואיות ותעשייתיות, ובכך פתחה אפשרויות חדשות עבור חקלאים ומדענים. זימבבואה גם היא חוקקה חוקים המאפשרים גידול של קנאביס רפואי, אך השוק עדיין נמצא בשלבי פיתוח. אוגנדה מציעה רישיונות לגידול קנאביס רפואי, אך השימוש הפרטי עדיין מוגבל.

במדינות כמו מלאווי וזמביה, החקיקה מתירה גידול וייצוא של קנאביס למטרות רפואיות ותעשייתיות, אך אוסרת על שימוש פנאי. גאנה ומרוקו גם הן התירו שימוש רפואי ותעשייתי ב-CBD, אך עם מגבלות משמעותיות. מרוקו, הידועה בגידול הקנאביס שלה באזור ריף, החלה להכיר בפוטנציאל הכלכלי של הקנאביס הרפואי והחלה בתהליך של הסדרת השוק.

למרות המגמות החיוביות במדינות מסוימות, ברוב מדינות אפריקה השימוש ב-CBD עדיין אסור או מוגבל מאוד. מדינות רבות מתמודדות עם אתגרים רגולטוריים וחברתיים שמונעים מהן לאמץ חוקים מתקדמים יותר בתחום הקנאביס. נדרשת חקיקה נוספת להסדרת השימוש הרפואי והמחקר על מנת להבטיח שהפוטנציאל של CBD ינוצל לטובת הציבור.

המזרח התיכון: שווקים מתעוררים או סביבה משפטית קשיחה?

חוקיות השימוש ב-CBD במזרח התיכון משתנה באופן משמעותי בין המדינות השונות, כאשר ישנן מדינות המאפשרות שימוש רפואי ומסחרי וישנן כאלה האוסרות עליו לחלוטין. המצב החוקי במזרח התיכון נחשב לאחד המורכבים ביותר בעולם, בשל השפעות תרבותיות, דתיות ופוליטיות.

ישראל 

ישראל מהווה חריג בולט עם תעשיית קנאביס רפואי מפותחת, ומהווה אחת המדינות המתקדמות ביותר בתחום הקנאביס הרפואי. מחקר אחד מיני רבים, שפורסם ב-European Journal of Internal Medicine מדגיש את התרומה של ישראל למחקר ופיתוח בתחום ה-CBD והקנאביס הרפואי. המחקרים שנעשו בישראל חשפו יתרונות רפואיים רבים של CBD, כולל טיפול במחלות כרוניות והקלת תסמינים שונים.

המצב הרגולטורי של CBD בישראל נמצא בתהליך שינוי מורכב. נכון לעכשיו, CBD עדיין מוגדר כסם מסוכן על פי פקודת הסמים, למעט CBD סינתטי שנחשב חוקי. עם זאת, בשנת 2022 הוכרזה כוונה להחריג מוצרי CBD מפקודת הסמים, וועדה מיוחדת המליצה על החרגתו בשוק תוספי התזונה והקוסמטיקה. 

בדצמבר 2023, משרד הבריאות פרסם תוכנית לרפורמה מקיפה, הכוללת מעבר ממערכת רישיונות למערכת מרשמים עבור מצבים רפואיים מסוימים, אישור השימוש ב-CBD סינתטי, וכוונה לאשר חוקיות מוצרי CBD עם ריכוז THC נמוך מ-0.3%. הרפורמה שנכנסה לתוקפה בסופו של דבר באפריל 2024, לאחר דחיות ועיכובים.

למרות זאת, עדיין אין מכירה חופשית של מוצרי CBD בחנויות פיזיות בישראל, ונדרשת תקופת היערכות של כשנתיים להקמת מערכי פיקוח ואכיפה. התהליך מלווה באתגרים כמו הצורך בהקמת מנגנוני פיקוח, חינוך הציבור, וצורך במחקר נוסף על השפעות ארוכות טווח.

מדינות ערב והמפרץ

בלבנון, CBD לשימוש רפואי וגידול קנאביס למטרות רפואיות ותעשייתיות נחשבים לחוקיים. בשנת 2020, הממשלה הלבנונית אישרה חוקים המאפשרים את גידול הקנאביס והפיכתו למוצר חוקי בשוק, מה שמצביע על שינוי משמעותי בגישה כלפי קנאביס ו-CBD במדינה.

באיחוד האמירויות, למשל, הותרה מכירת מוצרי קוסמטיקה המכילים CBD, אך השימוש במוצרים אכילים או בשמנים עדיין אסור. החוק במדינה מתיר רק שימוש חיצוני במוצרי CBD, והחמרה בעונשים על עבירות הקשורות לקנאביס היא נוהל מקובל.

באיראן, המצב החוקי של CBD אינו ברור, כאשר אין הבחנה רשמית בין CBD לקנאביס. נכון להיום, CBD נחשב למוצר לא חוקי, אך ישנה סובלנות מסוימת לשימוש אישי מוגבל, בעוד שהשימוש הרפואי בקנאביס ו-CBD אינו מוכר על ידי השלטונות.

במצרים, CBD וכל חלקי הקנאביס נחשבים לא חוקיים, אם כי השימוש הפרטי בקרב האזרחים הוא נפוץ, והשלטונות מתייחסים לכך בסלחנות. לעומת זאת, מקרים של סחר והברחה בכמויות גדולות יכולים להינתן עונשים כבדים, ואף עונש מוות.

במדינות כמו ערב הסעודית, סוריה ועירק, החוק בנוגע ל-CBD הוא מחמיר מאוד. כל רמה של החזקה, שימוש, גידול או מכירה של CBD נחשבת לעבירה פלילית שעלולה להוביל לעונשים כבדים, כולל קנסות גבוהים ומאסרים ממושכים. מדיניות הענישה הנוקשה במדינות אלה בנושא קנאביס ו-CBD נחשבת לאחת הקשות ביותר בעולם, וכוללת עונשי מאסר כבדים, ואף עונש מוות במקרים מסויימים.

לסיכום, המצב החוקי של CBD ברחבי העולם מצביע על מגמות חיוביות של פתיחות והכרה ביתרונות הרפואיים שלו. עם זאת, האתגרים הרגולטוריים וההבדלים בין המדינות מצביעים על הצורך בהבהרת החוקים והתקנות כדי לאפשר צמיחה בטוחה ובריאה של השוק. המגמות העתידיות מצביעות על פוטנציאל משמעותי להתרחבות השוק הגלובלי ל-CBD, אך יש צורך בהסדרה ברורה יותר כדי למנוע אי-ודאות ולשפר את הגישה למוצרים רפואיים מבוססי CBD.